האם בפשיטת רגל לוקחים את הבית

האם בפשיטת רגל, כיום חוק חדלות פירעון, לוקחים את הבית?

בהליך פשיטת רגל [כיום חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון], החייב פונה לבית המשפט ולכונס הרשמי [כיום נקרא הממונה לפי חוק חדלות פירעון החדש] לקבלת סעד כנגד נושיו. ההיגיון העומד בכך הוא מצד אחד לממש את נכסיו, בהתאם להוראת החוק, אולם יחד עם זאת להגן על זכויותיו ולמנוע נזק חברתי רחב. בית המשפט קובע תוכנית פירעון שעל החייב לשלם לנושיו, תוך התחשבות כך שלא תגרום נזק כלכלי ואנושי לחייב ולמשפחתו. כל תהליך פשיטת רגל צריך להיערך בצורה המתאימה והאחראית ביותר.

מבחינה משפטית, חשוב לציין כי במהלך ההליך קיימות חוקים והנחיות שמטרתן להגן על זכויות החייב ולוודא פתרונות אנושיים ומתון לענייניו. בהליך פשיטת הרגל / חדלות פירעון, ישנן דרישות לחייב אשר עליו לעמוד בהן לצורך קיום ההליך, אלם כל זאת תך התחשבות בחייב, בצרכיו  ובמשפחתו.  

על מנת להבטיח שתהליך פשיטת הרגל / חדלות פירעון יתבצע בצורה המתאימה ולא יגביר את הנזק לחייב ומשפחתו, חשוב לשקול ולקבוע יחד עורך הדין את הצעדים הנכונים ולשקול אפשרויות שונות כדי להגן על החייב ומשפחתו ולאפשר להם פתרונות ראויים. 

פירעון הנכסים של החייב

סע' 86א' בפקודת פשיטת הרגל הישנה, שעניינו הגנת בית המגורים [דיור חלופי ו/או הגנה לפי חוק הגנת הדייר], כבר איננו חל בחוק חדלות פירעון החדש. כיום חל סע' 229 לחוק החדל"פ אשר ביטל את חוק הגנת הדייר. סע' 229 לחוק קובע כי בבואו של בית המשפט לאשר את מכירת בית המגורים של החייב, עליו לשקול את התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי; האם אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה; וכן לקבוע דיור חלופי לחייב. 

המטרה היא מחד למקסם את התשלום לנושים תוך גילוי גישה אנושית ורגישה למצב הפיננסי והחברתי של החייב ומשפחתו. בסופו של דבר, כאשר חייב נמצא במצב של פשיטת רגל / חדלות פירעון, כדאי לשקול את צמצום נזקים חברתיים ואנושיים נוספים.

כאשר בית המשפט מאשר את מכירת נכס המקרקעין של החייב, דבר זה יעשה בתנאים שצוינו לעיל תוך הבטחה שלחייב ומשפחתו תהיה קורת גג עד שיתקבלו פתרונות מתאימים. דבר זה מבטיח שזכויותיהם הבסיסיות למגורים לא יפגעו ויתרום למניעת החרפה נוספת בפגיעה הכלכלית והמשפחתית של החייב, אשר ממילא מצוי בתקופה קשה. 

איסור מכירת דירת המגורים

ההיגיון לתנאים שנקבעו בסע' 229 לחוק חדלות הפירעון למכירת בית המגורים של החייב במהלך פירעון החוב הוא רציונל אנושי וחברתי, המתקיים באמצעות האיזון בין האינטרסים של הנושים להחזר כספם לבין האינטרס של החייב לשמור על צביון אנושי וכלכלי של החייב ומשפחתו.

הגנה על זכות המגורים – כאמור לעיל, חוק חדלות הפירעון החדש ביטל את הגנת בית המגורים לפי חוק הגנת הדייר. יחד עם זאת, דירת המגורים מהווה את הקרקע הבסיסית והחיונית של החייב ומשפחתו. בשל החשיבות הגדולה של מגורים ראויים ומתאימים לכל אדם. נקבעו תנאים לסידור החלופי לחייב ומשפחתו:

תקופת הסידור החלופי תיקבע בהתאם להוראות אלה:

(1)   על בית המשפט לבדוק שלחייב / היחיד תהיה יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה של ארבע שנים, ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך, בין השאר על יסוד השיקולים המנויים בסעיף קטן (ה);

(2)  במקרה ובית המשפט רואה כי אין לחייב / היחיד יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות, יכול הוא לקבוע תקופה אחרת ובמקרין אחרים אף לקבוע שהסידור החלופי יהיה לכל ימי חייו של היחיד.

האיזון בין האינטרסים של הצדדים המעורבים:

בעצם סעיף 229 לחוק חדלות הפירעון מבטל את הגנת הדיור החלופי שהייתה קיימת בסע' 86א' לפקודת פשיטת הרגל, אולם מצד שני על בית המשפט להבטיח שהחייב לא יישאר ללא מקום מגורים, תוך כדי הגנה על כבודו ורמת החיים של החייב ומשפחתו.

השיקולים של בית המשפט

כאשר בית המשפט נדרש לקבל החלטה בנושא מכירת דירת המגורים של החייב על פי סעיף 229 לחוק חדלות הפירעון [במקום פקודת פשיטת הרגל], ישנם מספר שיקולים עיקריים שמנחים את ההחלטה:

1. התועלת שתצמח לנושים: על בית המשפט לשקול האם התועלת שתצמח לנושים ממכירת הדירה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי.

2. אפשרויות פירעון חובות חלופיות: בית המשפט יכול לבחון האם קיימות אפשרויות פירעון חובות אחרות חלופיות למכירת דירת המגורים, כגון הסכמים שיתפשרו על תשלומים מותנים או פירעון חובות מימוש נכסים פיננסיים, כגון ביטוח מנהלים וכדומה.

3. קביעת דיור חלופי: על בית המשפט לקבוע סידור דיור חלופי לחייב ולבני משפחות המתגוררים עימו  לתקופה של 4 שנים ובמקרים מסוימים, אף, למעלה מכך.

4. השיקולים הקשורים לקרקעות: בית המשפט יבחן את השיקולים המקושרים לנכס הקרקע עצמו, כגון ערך הנכס, השוק הנדל"ן וההשפעה הפוטנציאלית של מכירתו על החייב ומשפחתו.

השיקולים הללו יובילו את בית המשפט להגשים את מטרתו להגן על זכויות המעורבים בתהליך פירעון החוב, כאשר יתווספו עוד שיקולים שיכולים להתעורר במקרה ספציפי.