הליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון הינו אחד מן ההליכים המשפטיים בהם ניתן לנקוט במצב בו נקלע אדם לחובות כבדים אשר אין באפשרותו לפרוע. למעשה נקיטה בהליך חדלות פירעון הינה אחת הדרכים להיחלצות ממצב הכלכלי הקשה אליו נקלע אדם.

הליך חדלות פירעון ומחיקת חובות

הליך חדלות פירעון ומחיקת חובות הינו הליך משפטי במסגרתו החייב מתחייב לתכנן את התנהלותו הכלכלית ולבצע תוכנית פירעון במסגרתה יממש את נכסיו הפיננסיים לטובת תוכנית שיקום כלכלית. תכנית השיקום הכלכלית ומימוש הנכסים לטובתה נקבע על פי הדין הקובע מהם הנכסים הניתנים למימוש לטובת הנושים- תוכנית השיקום, ואיזה נכסים יש להותיר בידי החייב- היחיד.

 במידה והחייב יעמוד בתוכנית הכלכלית ובדרישות האחרות אשר יקבעו לו במסגרת ההליך, יקבל הפטר מכל חובותיו. מטרתו העיקרית של הליך חדלות הפירעון ומחיקת חובותיו של החייב הינה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחיי, ולצאת לדרך כלכלית חדשה.

כאמור מחיקת החובות תתבצע בסופו של ההליך ורק במידה והחייב עמד בכל התנאים אשר נקבעו לו במסגרת תוכנית הפירעון. דהיינו, התשלומים החודשיים שנקבעו לו על פי התוכנית, הגשת דו"חות חודשיים, המצאת מסמכים מסוימים. תוכנית הפירעון נקבעת על פי מצבו הכלכלי, נכסיו הכנסותיו והוצאותיו של החייב- כל מקרה לגופו. 

ככל שלחייב יכולת תשלום גבוהה יותר יוכל לקצר את תוכנית הפירעון ובסיומה לבקש הפטר. בעיקרון כיום לא ניתן להקדים תשלומים על מנת לקצר את תוכנית הפירעון אלא במקרים מיוחדים ויש לקבל את אישורו של בית המשפט לצורך קיצור כאמור. הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הוא שתוכנית הפירעון נקבעה בהתאם ליכולתו של החייב-היחיד על פי הצהרתו, ככל ולחייב פתאום יכולת לקצר את תוכנית הפירעון עליו להסביר מהיכן הגיעו לפתע הכספים הנוספים אשר מאפשרים את הקדמת התשלומים.

מחיקת חובות נעשית על ידי בית המשפט ובהתאם לחוקים ולהוראות הנוגעות להליך חדלות פירעון. המטרה היא להתיר לחייב להתחיל מחדש ולהשתקם כאשר אין הוא סוחב עימו את חובות העבר, מתוך כוונה שיהיה יצור עצמאי התורם כלכלית לחברה במקום ליפול עליה כנטל.

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הינו כלי חשוב ומרכזי לניהול חובות ולסיוע לאנשים ולעסקים שנקלעו למצב כלכלי קשה. כלל החוקים והתקנות הקשורות לתהליך הזה יכולות להשתנות ממדינה למדינה, אך המטרה העיקרית שלהם הינה לאפשר לחייבים לשחרר עצמם מעומסי החובות ולהתחיל מחדש כלכלית.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019, מאפשר הפטר מהחובות בכפוף לעמידה בתשלום חלקי בהתאם לתוכנית שיקום כלכלית אשר נקבעת על ידי בית המשפט/ראש ההוצאה לפועל, בהתאם להמלצת הנאמן והממונה.

יחיד יכול להגיש בעצמו בקשה לצו פתיחת הליכים. כאשר סכום חובותיו גבוה מ-161,236.45 ₪ תוגש הבקשה לממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי), ואילו כאשר מדובר בסכום נמוך יותר תוגש הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל.  במידה והבקשה נפתחת על ידי נושה או היועץ המשפטי לממשלה הבקשה תוגש לבית משפט השלום .

חשוב לציין שההליך הזה מורכב ודורש התייעצות משפטית עו"ד המתמחה, כאשר יש לקחת בחשבון את השינויים בחוק החלים מידי פעם בחוקים.

כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון?

הליך חדלות פירעון נפתח בהגשת בקשה לצו פתיחת הליכים. רשאים להגיש את הבקשה האדם המצוי בעצמו ובלשון החוק היחיד, נושה או היועץ המשפטי לממשלה

לבקשה יש לצרף מסמכים רבים כמו כן יש למלא דו"ח על הכנסות הוצאות ונכסים שונים שיש ליחיד. במידה ולא יצורפו כל המסמכים ו/או יפורטו כל הפרטים הנדרשים, הממונה לא ייעתר לבקשה וידרוש את המצאת המסמכים/פרטים החסרים כתנאי למתן הצו,  במידה ויומצאו כל המסמכים הנדרשים יינתן הצו בתוך 30 ימים מפתיחת ההליך. 

כיוון שמדובר בתקופה כלכלית קריטית, לחלוף הזמן יש לעיתים משמעות כלכלית מכרעת, על כן יש חשיבות רבה בהיוועצות עם עורך דין הבקיא בתחום חדלות הפירעון, ומומלץ לבצע את כל התהליך עם עורך דין חדלות פירעון מוסמך. 

כאמור מתן הצו מותנה בהסכמת הסמכות הממונה על פי החוק בהתאם לגובה החובות (עד סכום של 166,627.31 ₪ - ההוצאה לפועל, מעל 166,627.31  ₪ הממונה על הליכי שיקום כלכלי) לתת צו פתיחת הליכים, הכל בהתאם לנתוני התיק הספציפי.

במידה והסמכות הממונה תחליט לתת צו פתיחת הליכים הרי על החייב לעמוד במספר תנאים

ראשית יהא עליו לשלם תשלום חודשי קבוע,

• ראשית יהא עליו לשלם תשלום חודשי קבוע.(עוד בטרם קביעת תוכנית הפירעון).
• שנית יהא עליו להגיש דוחות חודשיים לגבי הכנסותיו והוצאותיו.
•  יוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, הוא יוכרז כלקוח מוגבל בבנק ישראל ועוד
• כמו כן ימונה נאמן אשר היה אמון ויפקח על התנהלותו הכלכלית של היחיד ועל עמידתו בחובותיו. במידה והחייב יעמוד בהגבלות אשר הוטלו עליו כאמור לעיל, יערך דיון הקבוע מראש עם מתן צו הפתיחה, ובדיון תיקבע לחייב תוכנית השיקום הכלכלית שתימשך בדרך כלל 3 שנים.

בסוף הליך חדלות פירעון

במידה והיחיד יעמוד בתוכנית הכלכלית ובמגבלות האחרות אשר הוטלו עליו לאחר סיום התשלום בהתאם למתווה תוכנית השיקום הכלכלית, היחיד יקבל הפטר מכל חובותיו אשר ניתנים להפטר. (קיימים חובות אשר אינם ניתנים להפטר כגון חוב מזונות, קנסות פליליים ועוד)

הפרוצדורה המתנהלת כסדרה אמורה להסתיים לאחר 4 שנים. אמנם מדובר בנוהל המטיל מגבלות על היחיד ומחויבות לא פשוטה, אך היא מאפשרת לאדם הנקלע למצב זה הגנה מן הנושים בחסות המדינה וקבלת הפטר בסופו של יום תחת תשלום פחות בהרבה בדרך כלל מגובה החובות.

הגבלות במהלך הליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון הוא הליך משפטי שבו חייב מבקש לשחרר את עצמו מהחובות שעליו לשלם. במהלך הליך זה, יוטלו על החייב מספר הגבלות שמיועדות להגן על נושי החייב בזמן שהחייב זוכה להגנת החוק.

1. עיכוב יציאה מהארץ: החייב לא יכול לצאת מהארץ במהלך תקופת ההבראה, מהכרזת חדלות ;פירעון ועד לקבלת ההפטר. זאת בשל חשש שהוא יברח מהארץ>תוך שהוא מותיר את הנושים בפני שוקת שבורה כשאין להם ממי להיפרע.
2. סימון מוגבל: הלקוח יסומן כלקוח מוגבל בבנק ישראל ובבנקים אחרים בהם הוא מנהל חשבון. זה אומר שהוא לא יוכל להתנהל עם שיקים ולא יוכל לקבל מסגרת כלשהי מהבנקים. הסימון הזה   מטרתו למנוע מהחייב לפרוע שיקים ללא כיסוי, מה שיכול לגרום למצב כלכלי רע יותר לנושה
3. אין אפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי: כל כרטיסי האשראי של החייב ייחסמו והוא לא יוכל לקבל כרטיסי אשראי חדשים במהלך תקופת ההבראה. זה מונע מהחייב לצורך עצמו אפשרות להשתמש באשראי וליצור חיי צרכנות רגילים.
4. החייב לא יוכל לפתוח עסק או לקבל בעלות על עסק או תאגיד רשום: לחייב אסור לפתוח עסק חדש או לקבל בעלות על עסק או תאגיד רשום בלי אישור מהנאמן ובית המשפט. הכוונה היא למנוע מהחייב ליצור חובות נוספים שיכולים להקשות על התשלום של החובות הקיימים.

ההגבלות הללו משמשות להגנת החייב והנושים ולהבטיח שהליך חדלות הפירעון יתבצע באופן הוגן ובהתאם לחו ושהחייב לא יצבור חובות נוספים במהלך ההליך.

מה זה בעצם חדלות פירעון?

חדלות פירעון (פשיטת רגל) הוא בעצם מצב שבו אדם או עסק לא מסוגלים לשלם את חובותיהם באופן רגיל ושולי. המצב יכול להתרחש כאשר סכום החובות הוא גבוה מדי ביחס ליכולת הפיננסית של החייב, או כאשר אין לו אפשרות לשלם את החובות בכלל, למרות שהגיע מועד התשלום

במצבי חדלות פירעון, ניתן לבחון ולהשתמש בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי למנוע מצב של שברון פיננסי מוחלט ולאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. יתכן גם מצב בו שימוש בכלים שמקנה החוק ימנע מצב של חדלות פירעון. החוקים הרלוונטיים בכל מדינה עשויים להשתנות, ולכן חשוב להיות מודעים להליכים המדויקים והתנאים הנדרשים במדינה שבה פועלים

חוק חדלות פירעון החדש

על מנת שאדם יוכל לבחור את האפשרות הנכונה והמתאימה לו ביותר, עליו להכיר את כל האפשריות העומדות בפניו. אחת האפשרויות היא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכל.>

בשנת 2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר החליף את פקודת ותהליך פשיטת רגל ואף את חלק מן החוקים אשר עסקו בפירוק תאגידים

החוק חל על הנהלים אשר נפתחו מחודש ספטמבר 2019 ותחולתו על הליך חדלות פירעון אשר נפתחו לאחר 15.09.2019.

בחוק חדלות פירעון החדש, הושם דגש על שיקומו של החייב והחזרתו לחיים נורמטיביים. לכן גם שונה שם הפרוצדורה עצמה מפשיטת רגל לחדלות פירעון וכינויו של של החייב ליחיד. יחד עם זאת מטרת החוק הינה גם למקסם את הסכומים אשר ישולמו לנושים במסגרת ההל ושיוויוניות בין הנושים.

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון מגדיר מצב כלכלי שבו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

כלומר, אדם המצוי בסיטואציה כזאת, מבין שאינו מסוגל לשלם את חובותיו במועד או אדם אשר שווי חובותיו גבוה משווי נכסיו, בעבר נקרא מצב זה פשיטת רגל. >נהלים אשר נפתחו לפני 15.09.2019 מתנהלים עדיין על פי פקודת פשיטת הרגל.

מהו חוק חדלות פירעון?

חוק חדלות פירעון מציין במדויק את הפרטים והתנאים שנדרשים כדי להגיע להסדר שיקום כלכלי ולסיים את התהליך בהצלחה. ההליך הזה מיועד להגן על זכויות הנושה ולאפשר לחייב לשלם חלק מהחובות על מנת לקבל פטור מהחובות הנותרים ולהתחיל מחדש את חייו הכלכליים

התנאים והדרישות לפתיחת ההליך משתנים בין מדינה למדינה בהתאם לחוקים המקומיים. חשוב לשים לב לכל הדרישות המשפטיות ולהיות מוכנים לספק את המסמכים והמידע הנדרשים על מנת להתחיל את התהליך ולא לגרום לעיכובים מיותרים אשר עלולים להיות קריטיים במצבים מסוימים. גם התחייבות לשלם סכום מסוים בכל חודש יכולה להיות משמעותית ודורשת התחייבות מצד החייב.

לכן, חשוב לשוחח עם עורך דין או מומחה משפטי מקומי שיכול לסייע לך להבין את התהליך המדויק ואת הדרישות המקומיות שמתחייבות על פי החוקים המקומיים במדינתך.

מהן המטרות של חוק חדלות פירעון?

המטרות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הן בעיקר להגן על זכויות החייב והנושה ולאפשר תהליך מבוקר עבור כל צד בעסקה.

כמו כן, החוק מעניק אפשרות לחייב לשקם את מצבו הכלכלי ולהתחיל מחדש, ובו זמנית להגן על הזכויות של הנושה. זהו מהלך משפטי שמאפשר לאדם או לעסק להתמודד עם מצב פיננסי קשה, ובמקום להמשיך ולצבור חובות גדולים עוד יותר, להפוך את הקערה על פיה ולחזור להיות עצמאי ויצרני כלכלית.

המטרות המרכזיות של החוק כוללות:

1. שיקום כלכלי: החוק מאפשר לחייב להתמודד עם הפרעות כלכליות ולנסות להשיג מצב פיננסי יציב יותר ולאפשר לו להמשיך בחייו הכלכליים העצמאיים והיצרניים במקום להיות נטל על החברה
2. הגנה על זכויות הנושה: החוק מציע מסגרת משפטית שמגנה על הזכויות של הנושה ומנסה להבטיח שהוא יקבל חלק מקסימלי מהחובות שמגיעים תוך שמירה על כבוד החייב אשר החוק מספק לו הגנה בצורת תנאי מחייה מינימליים.
3. שילוב מחדש: החוק מאפשר לחייב לקבל הזדמנות שנייה ולהתחיל מחדש את חייו הכלכליים  לאחר שהוא משלם חלק מהחובות ומקבל פטור מחלקם.
4. מניעת פשיטת רגל: החוק מנסה למנוע את הקטסטרופה שמתרחשת כאשר אדם או עסק  מתמוטטים פיננסית ואינם יכולים לשלם את כל החובות, ובמקום זאת נדרשים לשלם חלק  מהם במסגרת התהליך

בסופו של דבר, המטרות העיקריות של החוק הן לסייע בשיקום הכלכלי של החייב, להגן על הזכויות של הנושה, ולמנוע פשיטת רגל פיננסית שעשויה להרעיד את המערכת הכלכלית.

איך אפשר לקבל צו הפטר מחובות?

ראשית, יש להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לממונה על חדלות פירעון. בבקשה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, כולל פירוט מלא של החובות, ההכנסות וההוצאות שלך.

לאחר הגשת הבקשה, הממונה יבחן את מצבך הכלכלי ויבדוק האם אתה עומד בתנאי הסף להליך. בהתאם לבדיקה זו, תיקבע תוכנית שיקום כלכלית המותאמת למצבך האישי על פי דוח שיוגש על ידי הנאמן ויאושר על ידי בית המשפט.

תקופת השיקום הכלכלי נמשכת בדרך כלל 3 שנים. במהלך תקופה זו עליך לעמוד בתשלומים שנקבעו בתוכנית, לשתף פעולה עם הנאמן ולדווח על כל שינוי במצבך הכלכלי.

חשוב לציין שקיימות שתי אפשרויות נוספות: האחת היא הפטר מידי, הניתן במקרים מסוימים יחד עם הצו לשיקום כלכלי, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הכלכלי. האפשרות השנייה היא הסדר נושים לפי סעיף 319יז, המאפשר להציע הסדר לכיסוי החובות בטרם כניסה להליך של צו חדלות פירעון. אם הצעה זו מתקבלת, החובות אשר לפי החוק נמחקים בצו הפטר, נמחקים גם בסופו של הליך הסדר הנושים. 

, אין צורך בהכרזה על חדלות פירעון, והנאמן מחלק את הסכום המוסכם בין הנושים.

בכל מקרה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון כדי לבחור את המסלול המתאים ביותר למצבך הספציפי.

מה קורה לאחר מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון?

לאחר קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, החייב נכנס לתקופת ביניים הנמשכת כשנה. בתקופה זו מוטלות עליו מגבלות כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, מגבלות בבנקים ועוד והוא נדרש לשלם תשלום חודשי כחלק מהליך החזר החובות. התשלום החודשי המשולם לממונה [הכונס הרשמי] נגזר כחלק מהכנסתו. לקראת סיום תקופת הביניים, הנאמן מבצע בחינה מקיפה של מצבו הכלכלי העדכני של החייב ומכין דוח מסכם המוגש לממונה [הכונס הרשמי] ובית המשפט. על בסיס דוח זה מגובשת תוכנית לשיקום כלכלי.

הגשת התוכנית מתבצעת בשני מסלולים, בהתאם להיקף החובות:

כאשר החובות הם עד 150,000 ש"ח, הליך החדלות פירעון מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ולשלם מגיש הנאמן את הדוח המסכם ומתקיים דיון אצל רשם ההוצאה לפועל.

כאשר החובות גבוהים יותר, או כשההליכים נפתחו לבקשת נושה, ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום, אשר אליו מגיש הממונה על הליכי חדלות פירעון את התוכנית. 

במידה והתוכנית מאושרת, ניתן צו לשיקום כלכלי. צו זה מפרט מספר היבטים חשובים: התשלומים החודשיים שעל החייב לשלם, הנכסים שישמשו לפירעון החובות, ההגבלות שימשיכו לחול על החייב, וכן החובות שלא יינתן עליהם הפטר.

מהם המגבלות שחלות עלי אם אני מוכרז פושט רגל?

מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, מוטלות על החייב מספר מגבלות משמעותיות:

• צו עיכוב יציאה מהארץ: החייב אינו רשאי לצאת מגבולות המדינה ללא אישור מיוחד.
• הגבלות בנקאיות: החייב מוגדר כלקוח מוגבל מיוחד, דבר המונע ממנו פתיחת חשבונות בנק חדשים או שימוש באמצעי תשלום כמו צ'קים וכרטיסי אשראי.
• מגבלות תאגידיות: החייב אינו רשאי להיות מעורב בהקמת תאגיד או להשתתף בניהולו בכל צורה שהיא.

האם צו פתיחת הליכי חדלות פירעון מעכב הליכים משפטיים?

כאשר ניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ההשפעה על הליכים משפטיים מתחלקת לשני סוגים:

• הליכים אזרחיים: כל ההליכים המשפטיים שאינם פליליים נכנסים למצב של עיכוב הליכים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להמשיך בניהול התיק נגד החייב, אלא אם התקבל אישור מיוחד מבית המשפט.
• הליכים פליליים: הליכים אלה אינם מושפעים מהצו וממשיכים להתנהל כרגיל, ללא כל שינוי או עיכוב.

הסיבה לעיכוב ההליכים האזרחיים היא לאפשר טיפול מרוכז ושוויוני בכל החובות במסגרת הליך חדלות הפירעון.