הסכם בין יורשים מאפשר ליורשים הכתובים בצוואת המנוח להסדיר באופן תקין את הירושה, בדרך שלהם, ללא קשר להוראות המנוח. בהתאם לחוק הירושה, הסכם בין יורשים או הסכם לחלוקת עיזבון, הינו סוג של הסכם משפטי אשר מוסדר בין הצדדים ומאפשר להסדיר בין היורשים את האופן שבו ירושה מסוימת תחולק ביניהם.
עם מותו של אדם קובע חוק הירושה, תשכ"ה 1965 כי עזבונו יחולק בהתאם למפורט בצוואתו אם קיימת. במידה ולא קיימת צוואה קובע החוק כללים לחילוק ירושה. בהתאם למצב מגישים בקשה לצו קיום צוואה, או צו ירושה והרשם לענייני ירושה / בית המשפט נותן לצו ירושה או צו קיום צוואה ולפיו זה מחולק. מבחינה כלכלית קיימת חשיבות רבה לדרך החילוק בין היורשים. על כן לעיתים היורשים מבקשים לחלק בדרך אחרת ממה שקבוע בצוואה או בכללי הירושה על פי דין, במידה והמוריש לא הותיר אחריו צוואה.
כאשר מדובר על הסכמים בין יורשים, למעשה הכוונה היא לכך שאותה ירושה אשר עומדת על הפרק תחולק בין הצדדים בהסכם, באופן שונה מרצון המנוח או בשונה ממה שקובע חוק הירושה. בין אם המנוח השאיר צוואה ובין אם לאו, הסכם בין יורשים או הסכם חלוקת עיזבון, לפיכך, נועד לשנות את החלוקה של העיזבון אשר נקבעה (או לא נקבעה בכלל ולפיכך נדרש הסדר). עם זאת, חשוב לציין כי הסכם בין יורשים אינו חובה על פי החוק או על פי דיני הירושה בישראל. במילים אחרות, ניתן להגיע להסדר בין יורשים גם ללא הסכם משפטי המלווה על ידי עורך דין המתמחה בצוואות ובירושות.
הסכם על ירושה עתידית - הסכם בין יורשים עתידיים מותר ובלבד שהוא עוסק בחלוקת עיזבון שיתכן ויירשו. אין פסול בכך שיורשים עתידיים עורכים הסכם ביחס לחלקם בעיזבון עתידי. עוד לפני פטירת המוריש, ואין מדובר בעסקה אסורה בירושה או בעסקאות בירושה עתידית, אך אין בהסכם כזה כדי לחייב את הצדדים בקיומו. אם לא ירשו את העיזבון בסופו של דבר. מנגד, אסור לערוך הסכם בין יורשים לפני פטירת המוריש, אם מטרתו היא נישול של אחד היורשים. כלומר, מותר לחלק נכסי עיזבון בהסכם אך אסור להגיע להסדר שינשל את אחד היורשים מזכות ירושה עתידית.
יש להדגיש כי הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון בעתיד אינו הסכם "בין יורשים" כמשמעו בסעיף 110 לחוק הירושה:
באופן עקרוני, סעיף 8(א) קובע כי עסקה על ירושה, בחייו של המוריש – בטלה. אולם הסעיף אינו אוסר על אדם שעתיד לקבל ירושה, לעשות עסקה בזכותו לקבלת הירושה, כלומר, עסקה בעיזבון עתידי. לכן יורשים עתידיים רשאים לעשות ביניהם עסקה לגבי הרכוש אותו יקבלו לאחר הירושה.
בכל הנוגע להסדרים מסוג הסכם בין יורשים לפני פטירת המוריש, יש להדגיש כי הסכמים אלו מותרים על פי החוק רק במקרים מוגדרים. למשל, הסכם זה יהיה חוקי כאשר הוא יעסוק בחלוקה של עיזבון מסוים, שייתכן שאותם יירשו הצדדים המבקשים לנסח את ההסדר.
במילים אחרות, אין כל דבר פסול בעובדה שיורשים (עתידיים) יסכמו הסדר יורשים הנוגע לחלק שלהם באותו עיזבון של המוריש. זאת, אף בטרם פטירתו של המוריש. אולם, יש להביא בחשבון שאם בסופו של דבר אותם יורשים עתידיים לא יירשו את העיזבון, ההסדר שסיכמו ביניהם לא יהיה תקף משפטית.
בכל הנוגע לאישור בית המשפט עבור הסכם בין יורשים לפני פטירת המוריש, החוק אינו מחייב זאת. לכן, היורשים רשאים, מבחינה חוקית, לסכם ביניהם את החלוקה של העיזבון של המוריש, אולם כל עוד הם היורשים בפועל.
דוגמה לכדאיות לחתימה על הסכם בין יורשים טרם פטירת המוריש הינה כאשר יורשים עתידיים יודעים שהם עומדים לקבל נכס, מן הראוי שהם יוכלו לתכנן את תשלומי המיסים אשר כרוכים בקבלת נכסים אלו. לכן, זוהי בעצם זכותם החוקית של היורשים לתכנן ביניהם את חלוקת העיזבון וכן לתכנן בהתאם לכך את חבות המס שלהם בגין אותה ירושה העתידית.
במצב בו אין הסכם בין יורשים, אז זה יחולק כאמור בצוואה, או על פי הדין ובמידה ויחפצו יעבירו את נכסים אלה ביניהם. מצב כזה עלול להביא לחיוב במס ולהוצאות נילוות מיותרות אשר עשויות להיחסך במידה והיורשים יחתמו על הסדר עזבון קודם לחילוק הרכוש בפועל.
למשל במידה ובנכסים אלה קיים נכס מקרקעין, אם הנכס יחולק על פי הצוואה וירשם בחלקים על פי הצוואה / הדין ואחר כך ירצו היורשים להעביר את חלקם ביניהם הרי שהעברה כזו תחשב כעסקה במקרקעין ועלולה להתחייב במיסים שונים (רכישה, שבח, השבחה).
החוק מאפשר ליורשים המעוניינים מסיבה כזו או אחרת לבצע התחלקות שונה מזו הקבועה בצוואה או על פי דין של נכסי העזבון לחתום על החוזה. בית המשפט והרשויות (לרבות לשכת רישום המקרקעין (הטאבו) רואים בהסדר אשר שנקבעה בנושא זה, ככזאת הגוברת על החלוקה על פי הדין ו/או הצוואה.
כאמור לעיל, בהעברות נכסים ו/או כספים בין יורשים מתוך נכסי העיזבון (לרבות מקרקעין וכספים) תוך שימוש בחוזה לא יחויבו המעבירים והנעברים (היורשים) במיסים, ויינתן פטור מס שבח, מס רכישה ופטור מהיטל השבחה (מאחר ואין זו מכירה, לא יחויבו הצדדים בהיטל השבחה) בגין העברות אלו. יצויין כי מדובר בהעברות אך ורק של נכסי העזבון.
אם לדבר על יתרונות, הרי שלהסכם בין יורשים וצוואות יש בעיקר כאלו ואולי 0 חסרונות. כאשר עורכים הסכם בין יורשים או צוואות, כל נושא הירושה הופך ברור יותר. מה שיכול למנוע סכסוכים משפחתיים למיניהם על הבסיס של כספים, נכסים, ירושות וכולי. בסופו של דבר, היתרון העיקרי טמון בעובדה שהוא מאפשר חלוקה הוגנת של ירושות.
אלמלא הסכמים מהסוגים האלו, אנשים היו מוצאים עצמם בבתי המשפט רבים בעזרת עורכי דין על חלוקה של עיזבון. לא נעים לחשוב על זה, אבל בתור מורישים, יום אחד היורשים שלכם יקבלו את ירושתכם. לכן, חשוב להתכונן לכך מראש למען הילדים או היורשים האחרים.
ע"פ החוק בישראל, קרי חוק הירושה התשכ"ה - 1965, יורשים של אדם שנפטר למעשה מקבלים ירושה הכוללת את עיזבונו. עם זאת, זכאים לפי החוק לערוך הסכם לחלוקת עיזבון. לפי זה, חלוקת הרכוש מוסדרת בין היורשים בצורה שונה מאשר מה שצווה בצוואה ע"י המנוח.
כאשר מדובר על יורשים של צוואות, חשוב לדעת כי לכל יורש ויורשת קיימת הזכות לוותר על העיזבון. במילים אחרות, הסתלקות כללית מהחלק שיש לאותו יורש בעיזבון. כך, העיזבון מחולק בין שאר היורשים שכלולים בצוואה.
לאחר החתימה, יש להגיש ללשכת רישום המקרקעין או הרשות המוסמכת בקשה לרישום החילוק. לבקשה יש לצרף צו ירושה ו/או צו קיום צוואה מקורי לצורך רישום הנכס בהתאם למוסכם. למעשה החילוק בנושא זה הופך למעין נספח של הצוואה והינו מחייב ונכנס לתוקף מיד עם חתימתו ואינו מצריך אישורו של בית המשפט או רשם הירושה. יחד עם זאת במידה והאישור לא הובא לאישורו של בית המשפט הרי שעל הבקשה לרישומו חייבים לחתום כל היורשים.
1. הסתלקות לטובת בני זוג (של היורשת).
ההסתלקות הכללית מתבצעת לפי מסגרת סעיף 6(א) לחוקי ירושה.
בראש ובראשונה, יש לדעת כי יורש אשר ביצע הסתלקות כללית מהעיזבון אינו רשאי לקחת חלק בהסכם בין יורשים. כמו כן, ע"פ החוק ודיני ירושה, ניתן לנסח הסכם חלוקת עיזבון כל עוד הירושה עצמה עדיין לא חולקה בין היורשים שלה.
יתרה מכך, החוק אינו מתיר הבאת נכסים חיצוניים לעיזבון. במילים אחרות, הנושא של ההסכם יהיה מבוסס אך רק על הנכסים של העיזבון או חלק ממנו. כמו כן, אסור לשנות אף פרט בהסכמי עיזבון ללא ההתערבות המשפטית של עורך דין ירושות או עו"ד עיזבון.
כאשר מעוניינים להגיש בקשת אישור הסכם בין יורשים, יש להגיש את הבקשה לרשם של ענייני הירושה או לבהמ"ש לענייני משפחה. במקרים בהם היורשים מצליחים להגיע להסכמים בעצמם, מקובל לצרף את ההסכם לבקשה למתן צו קיום צוואה לרשם הירושה. עם זאת, לא קיימת בחוק איזושהי חובת אישור הסכם. במילים אחרות, אין צורך ממשי להגיש בקשה מיוחדת עבור אישורי הסכמים בין יורשים בבהמ"ש.
לסיכומו של דבר, נוסעים כה מורכבים תמיד יצריכו את הסיוע של עורך דין עיזבון או עו"ד ירושות. כאשר מקבלים את הסיוע המשפטי הנכון, התהליך הופך קל יותר וכן ניתן למנוע סכסוכים משפחתיים ומשפטיים שונים.
במידה למשל שיש צורך בתשלומי איזון, כלומר שמישהו על מנת לקבל נכס שלם מנכסי העזבון, צריך להעביר כספים חיצוניים לאלה שהתקבלו במסגרת הירושה, אזי סכומים אלה יהיו חייבים במס.
לדוגמה: אם כולל בתוכו 2 דירות וכספים שונים, על פי הדין הכספים והדירות אמורים להתחלק שווה בשווה. במקום זאת הם יכולים להחליט ביניהם בהסכם בין יורשים, כי כל דירה תירשם על ילד אחד והכסף יחולק ביניהם באופן שווה. במידה ושווי אחת הדירות גבוה משווי הדירה השנייה אז יועבר לילד שדירתו שווה פחות כסף בשווי ההפרש.
על העברה כזאת לא יחול מס שבח, מס רכישה והיטל השבחה, כל עוד הכספים המועברים בין היורשים מקורם בנכסים הללו. במידה ואין מספיק בכספי המוריש על מנת לכסות את הפרש השווי, ואחד היורשים יאלץ לשלם כספים נוספים שמקורם אינו בהסכם חלוקת עיזבון, אז יחוייב סכום זה בלבד במס.
היורשים עפ"י דין ו/או מכוח הצוואה
יצוין, כי רק היורשים עפ"י דין ו/או מכוח הצוואה (אם קיימת) יכולים להיכלל בחוזה. אך יכול להיות שרק חלק מהם יהיו חלק מן ההחלטה, וגם אינו חייב לכלול את כל נכסי אלה.
צדדים שאינם היורשים עפ"י דין ו/או מכוח הצוואה
חוזה הכולל צדדים שאינם היורשים עפ"י דין ו/או מכוח הצוואה (אם קיימת) לא יזכה את כל הצדדים לו (לרבות היורשים החוקיים) בפטור ממס שבח, מס רכישה והיטל השבחה.
מעבר ליתרון הכלכלי, כאשר נחתם החילוק הדבר עלול למנוע חיכוכים ורגשות קיפוח בין היורשים השונים כאשר כולם למעשה יסכימו.
יחד עם זאת על מנת להגיע למצב של החלטה כזו, יש צורך בעורך דין צוואות אשר יתעמק בצוואה המדוברת, יבדוק עם כל אחד מהצדדים את רצונו ויוודא את שביעות רצונו מהשינוי המבוקש ויערוך חוזה מותאם אישית לצוואה המדוברת ולסעיפים שעומדים לעבור שינוי.
ע"פ חוק הירושה בישראל יורשים רשאים לערוך הסכם פנימי ביניהם וזאת על מנת לחלק את העיזבון של המוריש. ברוב המקרים, יהיה מדובר בחלוקה שונה מהחלוקה אשר נקבעה בצוואה. רגע לפני שמתחילים בהליך המשפטי הנ"ל, המשיכו לקרוא את המידע הבא לפניכם.
לפי סעיף 110 א' לחוק הירושה בישראל, קיימות 2 דרכים בהן ניתן לחלק עיזבון של אדם אשר נפטר:
בכל הנוגע להסדר בין יורשים, כדאי לדעת כי חלוקת העיזבון מחדש מתבצעת אך ורק בין היורשים. לעומת זאת, במקרי הסדרים של הסתלקות מירושה, גם מי שאינו יורש ע"פ דין או מכוח צוואה, יכול לקבל נתח מהעיזבון. זאת, כל עוד מסתלקים בחוק למנויים.
נכון להיום, עריכה של הסכם בין יורשים היא הדרך הפשוטה ביותר לחלוקת הנכסים והרכוש של המנוח. עם זאת, לפני שמחליטים לחלק מחדש את העיזבון של המנוח, יש לבצע בדיקות שונות, לרבות בדיקת צו קיום צוואה. זאת, מכיוון שע"פ החוק בישראל, חובה לקבל את הסכמת כלל היורשים.
לא פעם, מתבלבלים באשר לפעולות המוטלות על מנהל העיזבון של צוואה מסוימת. במילים פשוטות, תפקידו של מנהל העיזבון הוא לסייע ליורשים בלבד, כלומר אין באפשרותו החוקית של מנהל העיזבון לחלק מחדש את הרכוש והנכסים של המנוח.
מנהל העיזבון בד"כ נכנס לתמונה במקרים שיש פוטנציאל לסכסוכים משפטיים, כאשר תפקידו כולל, בין היתר, את הסיוע בחלוקת הנכסים והרכוש באופן שלא ייצור פערים בין היורשים.
בתוך כך, ע"פ החוק, עסקת נדל"ן אשר מתבצעת במסגרת של הסכם חלוקת עיזבון עשויה להיות פטורה מתשלומי מיסים מסוימים. לכן, חלוקת העיזבון מתבצעת גם כתוצאה משיקולי היטל השבחה ומס שבח, מס רכישה ועוד.
לסיכום, דגש חשוב בניסוח הסכם בין יורשים בסופו של דבר, אם מנסחים בצורה נכונה הסכם חלוקת עיזבון הסכמים אלו צריכים לכלול התייחסות נרחבת לכלל היבטי המיסוי. בתוך כך, התהליך כולל נקיטת צעדים הקשורים לרישום זכויות באטבו, כמו גם רישום הערת אזהרה ועוד.
משרדנו מייצג בעריכת הסכם בין יורשים וכן בעסקאות מכירה / רכישת דירה ומלווה בייעוץ משפטי וחשבונאי של עו"ד ורו"ח תוך משרדי ועל כן בקיא גם בדיני המס ויכול למצוא פתרונות יצירתיים אשר יביאו לחיסכון במס והכל תוך שמירה על החוק, ובשכר טרחה הוגן. לקבלת הצעה לייצוג בעריכת הסכם חלוקת עיזבון מכירה / רכישת מקרקעין, וכן לתיאום פגישת ייעוץ, ניתן ליצור קשר עם משרדינו.
ע"פ החוק בישראל [חוק הירושה התשכ"ה-1965], יורשים של אדם שנפטר למעשה מקבלים ירושה הכוללת את עיזבונו. עם זאת, לפי החוק זכאין היורשים, בין על פי צוואה ובין על פי ירושה, לערוך הסכם לחלוקת עיזבון. בהתאם לכך, חלוקת הרכוש מוסדרת בין היורשים בצורה שונה מאשר זו שציווה בצוואה ע"י המנוח.
בית המשפט והרשויות (לרבות לשכת רישום המקרקעין (הטאבו) רואים בהסדר אשר שנקבעה בנושא זה, ככזאת הגוברת על החלוקה על פי הדין ו/או הצוואה. ע"פ החוק בישראל, חובה לקבל את הסכמת כלל היורשים לצורך חתימה על הסכם בין יורשים.
מצב בו אין הסכם בין יורשים, יחולקו נכסי העזבון כאמור בצוואה או לפי ירושה על פי דין; במקרה בו יחפצו היורשים לפועל בצורה שונה וללא הסכם ויעבירו את נכסים אלה ביניהם, עלול מצב כזה להביא לחיוב במס ולהוצאות נלוות מיותרות אשר עשויות להיחסך במידה והיורשים יחתמו על הסדר עזבון קודם לחילוק הרכוש בפועל.
לדוגמא, במידה ובנכסים אלה קיים נכס מקרקעין, אם הנכס יחולק על פי הצוואה וירשם בחלקים על פי הצוואה/הדין ואחר כך ירצו היורשים להעביר את חלקם ביניהם, הרי שהעברה כזו תחשב כעסקה במקרקעין ועלולה להתחייב במיסים שונים (רכישה, שבח, השבחה).
הסכם בין יורשים יש לערוך ולחתום בטרם חלוקת נכסי העזבון בפועל. כאשר מעוניינים להגיש בקשה לאישור הסכם בין יורשים, יש להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. במקרים בהם היורשים מצליחים להגיע להסכמים בעצמם, מקובל לצרף את ההסכם לבקשה למתן צו קיום צוואה לרשם הירושה.
כאמור לעיל, בהעברות נכסים ו/או כספים בין יורשים מתוך נכסי העיזבון (לרבות מקרקעין וכספים) תוך שימוש בחוזה לא יחויבו המעבירים והנעברים (היורשים) במיסים, ויינתן פטור מס שבח, מס רכישה ופטור מהיטל השבחה (מאחר ואין זו מכירה, לא יחויבו הצדדים בהיטל השבחה) בגין העברות אלו. יצויין כי מדובר בהעברות אך ורק של נכסי העזבון.
בסופו של דבר, היתרון העיקרי טמון בעובדה שהוא מאפשר חלוקה הוגנת של ירושות או לפי רצון היורשים. כאשר עורכים הסכם בין יורשים או צוואות, כל נושא הירושה הופך ברור יותר, דבר שיכול למנוע סכסוכים משפחתיים למיניהם על בסיס חלוקת כספים, נכסים, ביטוחים, עסקים של המוריש וכולי.
בראש ובראשונה, יש לדעת כי יורש אשר ביצע הסתלקות כללית מהעיזבון אינו רשאי לקחת חלק בהסכם בין יורשים. כמו כן, ע"פ החוק ודיני ירושה, ניתן לנסח הסכם עיזבון כל עוד הירושה עצמה עדיין לא חולקה בין היורשים שלה.
יתירה מזו, החוק אינו מתיר הבאת נכסים חיצוניים לעיזבון. במילים אחרות, נושא חלוקת הנכסים בהסכם בין יורשים יהיה מבוסס אך רק על נכסי העיזבון עצמם או חלק ממנו. כמו כן, אסור לשנות אף פרט בהסכמי עיזבון ללא ההתערבות המשפטית של עורך דין המתמחה בדיני ירושות או עזבון.
