הפטר בהוצאה לפועל
בתאריך 15.09.2015 נכנסה לתוקפה הוראת שעה המקנה לרשמי ההוצאה לפועל סמכות לתת הפטר בהוצאה לפועל לחייבים העומדים בתנאים מסוימים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, זאת במקום להפנותם לפתיחת הליכי פשיטת רגל בבית המשפט כפי שהיה נהוג עד כה.
מהו הליך הפטר בהוצאה לפועל?
מטרת ההליך היתה להקל על חייבים אשר חובם נמוך יחסית, נמצאים בהליכי ההוצאה לפועל מספר שנים ונראה כי אין סיכוי שיצליחו לפרוע את חובותיהם בהוצאה לפועל. חייבים אלה יוכלו לקבל הפטר במסגרת ההוצאה לפועל במקום להתחיל הליך חדש של פשיטת רגל אשר אף הוא אורך זמן רב. ההפטר הניתן במסגרת זו הינו הפטר לכל החובות אשר נוצרו עד יום הגשת בקשת ההפטר להוצאה לפועל.
לעניין מהו החוב שצו ההפטר בהוצאה לפועל חל עליו, מפנה החוק למשמעות של חוב בר - תביעה בפשיטת רגל. דהיינו ההפטר יחול על כל חוב שנוצר, כאמור לעיל, עד יום הגשת בקשת ההפטר ולא יחול על חוב מזונות, קנסות, חובות מובטחים בשעבוד וחוב שנוצר במרמה.
ההפטר יחול על כל החובות אף אם החייב לא דיווח עליהם ובתנאי שהחייב לא ידע עליהם. במידה ויוכיח הנושה כי החייב ידע על החוב ובכל זאת לא דיווח עליו, ההפטר בהוצאה לפועל לא יחול עליו.
הליכים להגנת חייב בהוצאה לפועל
לאחר מסירת התראה לחייב, עליו לבצע בתוך פרק זמן של 30 יום במידה ומדובר בתביעה לסכום קצוב או שטרות ו- 21 יום כאשר מדובר בחוב על פי פסק דין, את אחת מהפעולות הבאות:
- למלא אחר פסק הדין בהתאם לצו.
- לשלם את החוב הפסוק בשיעורים, לפי צו התשלומים שנקבע בהחלטת ראש ההוצל"פ לבקשת הזוכה, או על פי הוראת ההוצאה לפועל.
- להגיש בקשה לצו תשלומים לאש ההוצאה לפועל.
- להגיש בקשה לחקירת יכולת, במידה ואין ביכולתו לשלם את החוב או לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.
- להגיש התנגדות ככל שמדובר בסכום קצוב או בתביעה שטרית.
התנאים לקבלת הפטר במסגרת הוצאה לפועל
על מנת לקבל הפטר על פי הוראת השעה במסגרת ההוצאה לפועל על החייב לעמוד במספר תנאים מצטברים:
- חובות החייב לא עולים על 800,000 ₪ בעת הגשת הבקשה;
- חוב בודד אחד אינו עולה על 400,000 ₪;
- לחייב אין נכסים אותם יכולים נושיו לממש, כגון רכב, דירה או נכסים פיננסיים כגון קופת גמל. זאת בניגוד לנכסים שוטפים כגון משכורת או קצבה אשר אינם נחשבים נכסים לצורך סעיף זה.
- החייב הינו חייב מוגבל באמצעים במשך לפחות 4 השנים לפני הגשת הבקשה להפטר.
- החייב עומד לפחות 3 שנים בצו התשלומים שנקבע לו על ידי ראש ההוצאה לפועל במסגרת הכרזתו חייב מוגבל באמצעים. לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת לקבוע במסגרת, בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי, שהחייב יחשב כעומד בתנאי זה למרות שלא עמד בצו התשלומים הלכה למעשה, זאת אם שוכנע שלא פעל בחוסר תום לב וכי חלה הרעה ממשית במצבו הכלכלי או נסיבות חריגות אחרות מאז נקבע צו התשלומים.
- לא תלויה ועומדת נגד החייב בקשה לפשיטת רגל, זאת על מנת למנוע מצב של ניהול הליכים כפולים ומיותרים.
- לא ניתן כנגד החייב במהלך 5 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה להפטר , צו כינוס נכסים, צו פשיטת רגל או צו הפטר בהוצאה לפועל וכן לא נדחתה בקשה לפשיטת רגל אשר הוגשה על ידי החייב.
סייגים לקבלת הפטר
בשל הדמיון בין ההפטר הניתן במסגרת הליך פשיטת הרגל בחר המחוקק להחיל את הסייגים למתן הפטר המנויים בסעיף 63 (ב) לפקודת פשיטת הרגל הקובע 12 מקרים בהם לא ינתן הפטר לחייב. באופן כללי ניתן לתמצת את המקרים בהם לא ינתן הפטר במקרים של התנהגות שלא בתום לב לפני ובמהלך הליכי ההוצאה לפועל ובתנאי שהחייב לא הוכרז פושט רגל ב-5 השנים שקדמו לבקשה להפטר. סייג נוסף המיוחד לבקשת הפטר במסגרת ההוצאה לפועל הינו כי לא יגרם נזק כלכלי משמעותי לנושה אחד או יותר כתוצאה ממתן ההפטר. לעניין זה קבע המחוקק כי במידה וקיים נושה אחד או יותר שחובו עולה על 400,000 ₪ הרי שמתקיים התנאי של נזק כלכלי ממשי ולא ניתן יהיה לתת הפטר.
הגשת הבקשה להפטר בהוצאה לפועל
- פרסום -בדומה להליך חדלות פירעון גם כאן קבע המחוקק כי דבר הבקשה יפורסם ברשומות ובעיתון יומי תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה להפטר; זאת על מנת לתת פומביות להליך ולאפשר למי שעלול להיפגע ממנו להתנגד. כמו כן נקבע כי בתוך 10 ימים מיום החלטת ראש ההוצאה לפועל על פתיחת התיק במסלול להפטר תישלח הודעה לכל נושי החייב.
- התנגדויות - נושה המתנגד להפטר יכול להגיש את התנגדותו תוך 3 חודשים מיום החלטת ראש ההוצאה לפועל על פתיחת התיק במסלול של הפטר. ראש ההוצאה לפועל יכול להאריך את המועד ב- 3 חודשים נוספים אם שוכנע שהנושה לא יכול היה להגיש את ההתנגדות במועד. הארכת מועד מיוחדת נקבעה לרשות המיסים, כאשר על החייב חלה חובת הגשת דו"ח שנתי וניתן להאריך את המועד על פי בקשתה בעד 9 חודשים, זאת עד להגשת הדו"ח שנתי על ידי החייב, ודוק אי הגשת הדו"ח במועד עלולה להביא למחיקת הבקשה.
- דיון בבקשה להפטר - בדומה להליך פשיטת הרגל, בטרם ינתן הפטר לחייב, על הרשם לקבוע דיון בבקשה אליה יוזמנו כל נושי החייב. הודעה על הדיון תישלח לנושים לפחות 14 יום לפני מועד הדיון. במועד הדיון תינתן לצדדים ההזדמנות לומר את דברם ובסופו הרשם יכול לאשר או לדחות את הבקשה.