הליך פשיטת רגל למה הוא נועד וכיצד ניגשים אליו?
הליך פשיטת רגל נועד לעזור לאנשים לצאת מחובות וגם עבור הנושים שכן גם הם צריכים לבוא על סיפוקם, בצורת הסדר פריסת תשלומי החובות. מה שנקרא כיום "חדלות פירעון", בעבר היה נקרא פשיטת רגל, שזהו צעד המהווה הליך משפטי לכל דבר. הליך פשיטת רגל הוא לא משהו שאנשים ובעלי עסקים צריכים לקחת בקלות ראש, מכיוון שיכולות להיות לו השלכות ארוכות טווח מורכבות. כולל השפעה על כמה וכמה מישורים בחיים האישיים וכן בחיים המקצועיים. מצד שני, לצבירת חובות גם יש השלכות חמורות, ככה שאם אין ברירה, עדיף לנקוט בצעדים המתאימים.
אלו הם שלבי הליך פשיטת רגל העיקריים:
- פתיחה של הליכים לחדלות פירעון
- המתנה של תקופת ביניים
- קבלת צו שיקום כלכלי וכן הפטר או הסדר תשלומים
מתי ועבור מי נועד הליך פשיטת רגל?
נכון לכתיבת שורות אלו, הליך פשיטת רגל מיועד עבור אנשים או עסקים אשר צברו חובות של לפחות 161,236 ₪. כאשר החובות שהצטברו אצל אדם או עסק הינם נמוכים מהסכום הנ"ל, הסדר החובות יתבצע דרך ההוצאה לפועל ולא באמצעות פשיטת רגל.
כאשר מוגשת הבקשה, יש לקחת בחשבון כי הליכים אלו יכולים להימשך עד כ - 4 שנים מיום פתיחת ההליך.
זו נקראת תקופת הביניים, כאשר במהלכה גם אפשר עד שלב מסוים להחליט שמתחרטים מהגשת הבקשה לחדלות הפירעון.
מהי מטרת פתיחת הליך פשיטת רגל?
פשיטת רגל היא לא תהליך שאנשים ששים ורצים לעבור, אבל יכולים להיות לה כמה יתרונות משמעותיים.
בתוך כך, הליך פשיטת רגל נועד כדי:
- להסדיר חובות בין חייב לנושים.
- לשקם כלכלית את החייב.
- להבהיר את זכויות וחובות החייב והנושים.
- להגן על בית המגורים של החייב.
- לאפשר לחייב לצאת מהארץ ללא מגבלות.
בסופו של דבר, המטרה של פשיטת רגל היא להניח את דעתם של כל המעורבים בסכסוך כספי כזה או אחר.
היתרון המשמעותי ביותר בהליך פשיטת רגל
באמצעות הליך פשיטת הרגל יש לחייב אפשרות להשתקם ולמחוק את כל החובות שהצטברו לו כולל החובות שיש לו בהוצאה לפועל. ההליך המשפטי של חדלות הפרעון מתחייב לשקם את החייב ולעזור לו למחוק את כל החובות שלו ולצאת לדרך חדשה.
החסרון הגדול בהליך פשיטת רגל
הליך פשיטת רגל הוא הליך ארוך מאוד שלוקח הרבה זמן עד שהחייב מקבל צו הפטר ונמחקים לו כל החובות.
- במהלך כל התהליך על חייב להתנהג בהתאם להוראות בית המשפט.
- על החייב לשקף בפני בית המשפט את כל הנכסים והרכוש שלו באופן מלא, ולאפשר להם לרכז את כולם למטרת פרעון החוב.
לכן אם לחייב יש המון נכסים, עדיף לו לשקול אופציות אחרות למחיקת חובות, כמו למשל הסדר חוב. עליו לשקול בזהירות אם לפתוח בהליך פשיטת רגל הוא ההליך הנכון ביותר עבורו. אם אין באפשרותמ החייב לשלם את החובות בשום דרך, הליך פשיטת הרגל הוא הפתרון הטוב ביותר עבורו. כי זה רק בפתיחת הליך לפשיטת רגל החייב יכול לקבל פטור מהחובה לשלם את כל החובות שלו.
התנאים לבקשת חייב
- סך חובותיו מגיע לכדי לפחות 13,177 ₪.
- החייב הגיש דוח הכולל פירוט כל נכסיו הכנסותיו והוצאותיו שלו של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים והבגירים המתגוררים עמו.
- תצהיר המפרט את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
- חתימה על כתב ויתור סודיות.
התנאים לבקשת נושה
- חובות החייב לנושיו מגיעים לפחות לסך של 65,88 ₪ .
- מדובר בחוב אשר הינו חוב קצוב, דהיינו חוב שסכומו נקוב או שניתן לחשבו באמצעות פעולה חשבונית פשוטה , ואינו מצריך הערכה או שומה.
- החייב ביצע מעשה פשיטת רגל, תוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה .
- מקום מושבו בישראל.
מעשה פשיטת רגל
- העברת מרמה של נכס.
- החייב עזב את הארץ במטרה להתחמק מנושיו.
- עוקל נכס מנכסי החייב ונמכר בהוצאה לפועל.
- החייב הגיש בעצמו את הבקשה.
- החייב הודיע לנושה מנושיו כי הוא מפסיק לשלם את חובו.
- אי מילוי התראה של פשיטה.
הבקשה נבחנת על ידי הכונס הרשמי הבודק צו כינוס נכסים
- האם הוגשו כל המסמכים הנדרשים, האם מולאו כראוי והאם נסיבות המקרה מתאימות להגשת בקשה להתחלת ההליך.
- כמו כן נבחנת הכנסתו החודשית של החייב אל מול הוצאותיו כפי שהצהיר עליהם החייב ונקבע גובה התשלום החודשי אשר עליו לעמוד בו משך שהותו.
יצויין כי על פי פסיקת בית המשפט העליון [עניין ישראל בלום כונס הנכסים הרשמי ואח, עא 307/12], בדיקת תום ליבו של החייב ביצירת חובותיו, המהווה תנאי לקבלת הפטר, נדחית משלב צו הכינוס לשלב הכרזת החייב פושט רגל.
במידה והכונס הרשמי נותן את הסכמתו הרי שבית המשפט יתן צו לכינוס נכסי החייב
- כונס הנכסים הרשמי מתמנה ככונס לנכסי החייב
- מעוכבת יציאת החייב מהארץ עד להודעה אחרת.
- נקבע מועד לדיון בהכרזת הפושט, כ - 18 חודש לאחר מועד צו הכינוס.
- החייב נדרש להתייצב לחקירה בפני הכונס הרשמי או המנהל המיוחד, לשלם תשלום חודשי שנקבע לו ולהגיש דוחות דו חודשיים על הוצאות והכנסות.
- מעוכבים כל ההליכים המשפטיים הננקטים כנגד החייב, למעט אלה אשר אין בגינם הפטר.
- מבוטלות הגבלות שונות אשר הוטלו על החייב במסגרת הוצאה לפועל כגון עיקולי משכורת, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה, כספים אשר נצברו במסגרת הוצאה לפועל וטרם הועברו לנושים מועברים לקופה.
- על החייב מוטלות המגבלות כאמור בסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל; החייב מוכרז כחייב מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, הוא אינו יכול לנהלה חשבונות בנק, להשתמש בכרטיסי אשראי או לשמש כבעל עניין ו/או מייסד תאגיד. יחד עם זאת כיום מאפשרים לחייב, באופן אוטומטי (בניגוד לעבר אז היה על החייב להגיש בקשה לבית המשפט לצורך כך) לנוהל חשבון אחד לא דביטורי וכן להשתמש בכרטיס חיוב מיידי (דביט).
מצו הכינוס ועד הכרזת הליך פשיטת רגל
במסגרת הזמן שבין מתן צו הכינוס לבין הכרזתו של הפושט מתרחשים מספר פרוצדורות:
- החייב מוזמן לחקירה אצל המנהל המיוחד או הכונס הרשמי. במהלך החקירה אומד המנהל המיוחד את נכסי החייו וכן בודק האם חובותיו נוצרו בתום לב ובמידה ויקבע שחובותיו לא נוצרו בתום לב הרי שהחייב לא יוכל להיות מופטר מחובותיו. על פי ההלכה כיום (ראה פסק הדין בעניים ישראל בלום לעיל) תום ליבו של החייב נבדק טרם הכרזת החייב, ובמידה שיקבע שהוא אינו תם לב ביצירת חובותיו ו/או בהתנהלותו במהלך הנוהל הרי שלא יוכרז ובוודאי לא יוכל לקבל הפטר.
- הגשת תביעת חוב על ידי נושי החייב מתבצעת בתוך 6 חודשים מיום צו הכינוס. נושה שלא יגיש תביעה במסגרת הזמן הקצוב ולא יתחיל את התהליך חדלות פירעון לא יוכל עוד לתבוע את חובו, אלא אם יתן טעם מיוחד לאיחור. ודוק, אי הודעה של החייב לנושה ספציפי על צו הכינוס מהווה כשלעצמה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת תביעת חוב.
- בעניין אסיפת נושים בעניין שאלת הכרזת הפושט, כיום אסיפות אלה אינן מתקיימות.
- תסקיר של הכונס הרשמי והמנהל המיוחד: בתסקיר מפורטים ממצאי החקירה, נכסיו, חובותיו וכן פירוט תביעות החוב שהוגשו נגדו, נסיבות הסתבכותו הכלכלית וניתנת עמדתו של בעל התפקיד לעניין הכרזתו של החייב וכן יכולתו של החייב את חובותיו.
- החייב יכול בכל עת להגיש הצעה להסדר נושים בטרם הכרזתו ובמקרה זה יכין המנהל המיוחד תסקיר אודות ההצעה, ישלח אותו לנושי החייב ויכנס אסיפת נושים לדיון בהצעה. לאחר קבלת תוצאות ההצעה יפנה המנהל המיוחד בבקשה מתאימה לבית המשפט וידווח האם אושרה ההצעה אם לאו. במידה והצעת החייב לא אושרה על ידי הנושים או בית המשפט, יוכל החייב בכל שלב לשפרה.
הכרזת פשיטת הרגל בפני בית המשפט הבא לדון בבקשה לפשיטה בשתי אפשרויות:
- במידה ולא התקבלה התנגדות של נושה כלשהו, וקיימת המלצה של הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, יוכרז החייב פושט רגל. כיום ולאור הרפורמה של הכונס הרשמי, בדיון זה תקבע באותו מעמד יכולת הפירעון של החייב את חובותיו וינתן צו הפטר מותנה, אשר בסיום התשלום כפי שיקבע בית המשפט לאחר קבלת המלצת המנהל המיוחד והכונס הרשמי, ינתן לחייב הפטר חלוט.
- לדחות את הבקשה במידה ומחקירת החייב עולה אחד משלושת התנאים הבאים:
- הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לנצל את ההליך
- החייב יכול לפרוע את חובותיו
- אין תועלת לנושים בפרוצדורה או שלא הוגשו כל תביעות חוב ועל כן יש ליתן הפטר לאלתר.
לאחר פתיחת הליך פשיטת רגל
- המשך תשלום צו התשלומים שנקבע לחייב.
- המנהל המיוחד מתמנה לנאמן על נכסי הפושט ונכסיו מוקנים לו, והוא מוסמך לממשם לטובת הקופה.
- במדיה והנאמן לא סיים את בדיקתן, תביעות החוב אשר הוגשו ייבדקו על ידי הנאמן והודעות בדבר ההחלטה בתביעות החוב ישלחו לנושים. לנושים ערעור בזכות על ההחלטה בתביעת החוב.
- הנאמן יחלק דיבידנד לנושים מתוך הכספים שנצטברו בקופה על פי סדרי הקדימות שנקבעו בחוק ובאופן יחסי לגובה תביעת החוב שאושר לכל נושה.
- ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הכינוס ממשיכות לחול עליו.
- במידה ובמסגרת הדיון בהכרזת החייב אושרה התוכנית [לאור הרפורמה של הכונס הרשמי כאמור לעיל], ישלם את החייב את התשלומים שנקבעו לו בתוכנית ולאחר סיומם, יופטר מחובותיו.
מה קורה עם הכספים שהחייב צבר בקרן הפנסיה?
האם גם כספי הפנסיה יעברו לכונס הנכסים ויחולקו בין הנושים? אם קרן פנסיה נפתחה לפני שנת 2008 - כספי הפניסה לא יחולקו וישארו בידי החייב. בכספים שמטרתם לכלכל את החייב בתקופת הזקנה, עושים חלוקה ברורה בין כספי קופות הגמל והפנסיה. כספי פיצויים נטו - יעברו לנאמן וכספי פרישה לתקופת הזקנה - ישארו בידי החייב.
ההיגיון שעומד מאחורי שינוי הלכת ידידה העוסקת בפשיטת רגל ופיצויים
פסק הדין החדש של בית המשפט העליון הרחיב את הגדרת המונח "נכס" כך שתכלול גם נזק ממוני שנגרם לחייב כתוצאה מנזק שנגרם לו. כתוצאה מכך, גם רכיב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות ייכלל בקופת הכינוס ויועבר לידי הנאמן. בית המשפט ציין את הדמיון בין אדם המרוויח משכורת לבין אדם הניזון מכספי פיצויים. סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לבית המשפט להעביר לידי הנאמן את משכורתו של החייב, שתשמש לפירעון חובותיו.
אם כן, מדוע יש להבחין בין כספי שכר לבין כספי פיצויים?
הותרת כספי הפיצויים בידי החייב תיצור הבחנה לא הוגנת בין חייב המחזיק בכספי שכר לבין חייב המחזיק בכספי פיצויים. בעוד הראשון יצטרך להעביר את כספיו לידי הנאמן, השני יוכל ליהנות מהם. בית המשפט הבין כי זוהי הבחנה לא נכונה, ולכן מצא לנכון להשוות בין שני המקרים ולקבוע שגם כספים שקיבל החייב בגין נזקי גוף יעברו לקופת הכינוס. עם זאת, כספים אישיים שהחייב זכאי לקבל במסגרת תביעה בגין נזקי גוף יישארו בידיו ולא יעברו לקופת הכינוס.
כיצד על חברה להתנהג בפשיטת רגל?
חברה אשר נמצאת בהליכי פשיטת רגל אינה יכול להמשיך בפעילות שלה והיא נדרשת להליך פירוק החברה ותשלום החובות. חברה בהליכי פשיטת רגל יכולה לחזור לפעילות התקינה שלה לאחר שהליך פשיטת הרגל מסתיים. אם החברה ממשיכה לצבור חובות תוך כדי ההליך היא מראה לבית המשפט שהיא לא מתכוונת להתיישר ולהתנהג לפי משורת הדין.
כיצד חברה נקלעת להליכי פשיטת רגל?
חברה נקלעת לפשיטת רגל ב - 2 מצבים עיקריים:
- עקב קושי כלכלי החברה אינה יכולה לשלם את החובות שלה - במצב כזה על החברה להתחיל הליך פשיטת רגל ועליה להתחיל הליך פירוק חברה.
- הצטברות של חובות עתידיים שאין ביכולתה של החברה לפרוע ולכם היא נקלעת להליכי חדלות פרעון. חלק מתהליך השיקום המתבקש הוא פירוק חברה.
כיצד מתבצעת חלוקת הרכוש במסגרת הליך פשיטת רגל?
לאחר שחייב מכריז על פשיטת רגל, יועברו כל הנכסים שבבעלות החייב לנאמן מטעם בית המשפט, הפועל לפירוק ופירעון של החובות באמצעותם. כל נכסי החייב כוללים מקרקעין ומיטלטלין שברשותו, מלבד כל הנכסים המפורטים בסעיף 86 לפקודה.
סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל
סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל קובע כי כל עוד החייב ובני משפחתו לא השיגו מגורים חלופיים, בסמכות בית המשפט להורות כי לא יימכר המקרקעין השייכים לחייב ולבני משפחתו המשמשים למגורים.
מהו ההגיון העומד מאחורי סעיף 86א לפקודה?
- הגנה על החייב בפשיטת הרגל כולל המשפחה שלו. לא להשאיר אותם ללא קורת גג.
- בית המשפט משאיר את דירת המגורים לחייב על מנת למנוע ממנו להגיע למצב שהוא יהיה חייב להיתמך בביטוח לאומי, הווה אומר, לקבל תמיכה כלכלית על חשבון משלם המיסים.
- בית המשפט לא רוצה להעניש את בני המשפחה שבדרך כלל אינם קשורים.
פירעון החוב מול איסור מכירת דירת המגורים של חייב
מצד אחד יש רצון להבטיח את פירעון החובות לנושים. מכירת דירת מגורים בעלת ערך גבוה עשויה לספק פתרון משמעותי. מצד שני, קיימת זכות יסודית לחייב ובני משפחתו לקורת גג.
המחוקק בחר להגן על אינטרס החייב ובני משפחתו. סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל קובע שדירת מגורים של חייב אינה ניתנת לעיקול או למימוש.
אדם חייב מקום מגורים ראוי. מכירת דירתו של החייב עלולה להותיר אותו ואת בני משפחתו ללא קורת גג. דבר הפוגע בכבודם וברווחתם. אדם חסר בית מתקשה להשתלב בחברה ובשוק העבודה. שמירה על דירתו מאפשרת לו תנאים בסיסיים לשיקום כלכלי. אם בנוסף יש לו ילדים, הוא צריך לספק להם יציבות וסביבה תומכת. מכירת דירתם עלולה להוביל להפרעות רגשיות ופגיעה בהתפתחותם. ולכן כפתרון, בית המשפט העליון קבע שעל הנושים לספק לחייב דירת מגורים חלופית. דירה זו אינה צריכה להיות שוות ערך לדירתו המקורית, אך צריכה לאפשר לו תנאים סבירים למגורים.
חובות שלא נכללים בפשיטת רגל
- חוב כספי שנצבר במסגרת תיק מזונות לא יוכל להיכלל בהליך פשיטת רגל. מטרת אי הכללת חוב מזונות היא להגן על ילדיו הקטינים של החייב ועל שלומם. במקרים חריגים, בית המשפט עשוי לאפשר צירוף תיק מזונות לבקשת פשיטת רגל, אך רק אם מצבו הבריאותי של החייב אינו מאפשר לו לשלם את החוב.
- קנסות כספיים, כגון דוחות עירייה, דוחות חנייה ודוחות תנועה, לא ניתן לכלול בהליך פשיטת רגל. מטרת אי הכללת קנסות כספיים היא להגן על הרשויות המקומיות ולמנוע מהחייב לצבור קנסות ולפנות לאחר מכן להליך פשיטת רגל.
חובות נוספים שעשויים שלא להיכלל בהליך פשיטת רגל:
- חוב שנוצר כתוצאה מעבירה פלילית.
- חוב שנוצר כתוצאה ממעשה מרמה.
- חוב שנוצר כתוצאה מהתחייבות שניתנה תוך כדי הליכי חדלות פירעון.
- חוב שנוצר כתוצאה מהלוואה שניתנה על ידי קרוב משפחה.
חשיבות הייעוץ משפטי של עו"ד בהליך פשיטת רגל
כפי שניתן לראות הטיפול בהליך חדלות פירעון הינו מורכב ועל כן מצריך ניסיון רב בתחום. כאמור מדובר בהתנהלות מול גוף מנהלי הממונה על חדלות פירעון והשיקום הכלכלי המטפל באלפי בקשות מידי שנה. ועל כן קיימת חשיבות רבה לפרטים קטנים וכל שגיאה אפילו הקלה ביותר עלולה להביא לדחיית הבקשה אפילו לעיכוב, ולעיתים אף למנוע אותו הפרוצדורה וכל זאת בתקופה טעונה וקשה. לכן רצוי הן ליחיד והן לנושים להסתייע בעורך דין הבקיא ובעל ניסיון בניהול נהלים בתחום אשר יפנה אתכם לנוהל המתאים לכם ביותר וידאג לשמור על זכויותיכם שלא ירמסו. צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי מעורך דין פשיטת רגל המתמחה בתחום מזה 30 שנה.
במה יכול לסייע עורך דין פשיטת רגל?
עורך דין פשיטת רגל יכול לעזור לנווט בתהליך הזה שהוא לא רק מורכב, אלא גם ריגשי ומאוד קשה נפשית עבור הרוב המוחלט של האנשים. בתוך כך, עו"ד פשיטת רגל יעריך את מצבו של הלקוח וייתן לו עצות לגבי דרך הפעולה הטובה ביותר עבורוה.
עורכי דין בתחום פשיטת רגל יכולים גם לייעץ לגבי אפשרויות הגנה על הנכסים. כמו גם לעזור לקבוע הסדרי תשלומים נוחים. במילים פשוטות, עו"ד חדלות פירעון עוזר בהגנה על הזכויות של לקוחותיו. במקרה הצורך, עורכי דין לפשיטת רגל יכולים לייצג את הלקוחות בבית המשפט (אם מתעוררות בעיות משפטיות שלא ניתן ליישב אחרת). יש לקחת בחשבון, בתי המשפט בישראל תמיד מאוד עמוסים, אז עדיף לעשות מאמץ כדי לא להגיע לשם.
